חטא הדחיינות

לקוחה הגיעה אלי לפני שבוע ואמרי לי כך: "דחיינות היא אחד "החטאים האהובים עלי במיוחד" אני נופלת בדחיינות הזו מאז שהייתי ילדה. עם השנים ולרוב במשך תקופות קצרות, אני מצליחה למתן את התופעה, אבל בשנתיים האחרונות, למרות ההצלחות הקטנות שהשגתי, אני ממשיכה להיתקע תמיד באותה אבן."

ואני מבינה אותה ואומרת שלסבול מדחיינות הוא אחד מהחטאים האהובים על הרבה אנשים (אפילו שאינם מודים בזה) בגלל הרקע הפסיכולוגי העומד מאחוריו, שהוא לפעמים מורכב ואפילו קצת משעשע. כאשר לקוח עומד ליפול לדחיינות מתרחש בתוכו וויכוח סוער עם טיעונים לכאן ולכאן כאילו היו בתוכו שני גלדיאטורים מימי הביניים.

לפעמים לא. לפעמים הסובל מדחיינות מתמודד עם הוויכוח הפנימי באמצעות משפט אחד פשוט וברור שנותן לו תחושה שהוא כן יודע איך לנהל את הזמן שלו: " עזוב, אני אעשה את זה מחר". אבל, ברוב המקרים בתוכו מתנהל דיון עם טיעונים בעד ונגד ביצוע המשימה שתכנן מלכתחילה. ובדרך כלל, הוויכוח הזה מנוהל על ידי אחד או כל הכללים הבאים:

  • דווקא עכשיו זה לא הרגע הכי טוב.

  • לא עכשיו, אין לי מוזה, לא בדיוק התנאים שאני צריך.

  • לא עכשיו. אין לי את זה ואת זה...

  • תמיד יש משהו יותר אטרקטיבי לעשות.

  • לא עכשיו, זה יותר מדי עבודה ליום אחד.

  • לא היום, אבל מחר אני בטוח עושה את זה ( אולי כי מחר הוא יתעורר ויגלה שהוא מישהו אחר...)

בכל מקרה, לדחיינות תמיד אותה תוצאה: משאירים בצד בלי לעשות את העבודה שצריכים לעשות, שאליה התחייבנו לבצע או שתכננו להשלים.

לבעיית הדחיינות תמיד 2 השפעות רבות עצמה בעבודה ובחיים שלנו: מעמיסים עבודה נוספת למחר בבוקר, (כל עוד לא נדחה אותה גם למחרתיים ...), ואנחנו גם מטעינים את עצמנו במנה גדושה של מתח ושל חרדה בגלל המשימה שלא בוצעה, שנותרה בצד עד ... אולי מחר.

אז מה התירוץ שלך?

מהו המשפט שאתה אומר לעצמך ומצליח לשכנע אותך שעכשיו זה לא הרגע הנכון?

#דחיינות #ניהולזמן #דחיינו #תירוצים

Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square