תירוץ שנטפל בו הפעם: "זה לא משנה".

כל כך קל לחבל בעצמך כאינך יוצר סדרי עדיפויות. התוצאה הסופית היא שלעתים קרובות אתה מתמקד בפעילויות בעלות ערך נמוך שאינן מייצרות לך תוצאות משמעותיות.

האסטרטגיה היעילה ביותר להתמודדות עם דחיינות היא שיפור היכולת שלך לבחור באלו פרויקטים להתמקד ומאלו פרויקטים להימנע.

עומדים לרשותך כל התירוצים כדי לא לעשות, אבל אם תחקור קצת את המחשבות שלך, תראה שרוב התירוצים נובעים "מתחושה לא מודעת" שהמשימה בעצם לא כל כך חשובה.

מה הפתרון?

זה פשוט.

 עשה לך מנהג קבוע: חבר כל משימה  פשוטה למטרה חשובה. בכל פעם שאתה עומד להתחיל משהו, שאל את עצמך איך משימה זאת משתלבת עם התוכניות שלך לטווח הארוך. אם המשימה קשורה ישירות למטרה שנכתבה, קבע לעצמך זמן לבצע אותה. לעומת זאת, אם פרויקט אינו קשור למטרה כלשהי, אל תפחד להאציל אותו או לוותר עליו.

הגדרת מטרות היא הנשק הסודי שלך במאבק נגד דחיינות. לדעת מה חשוב באמת יוצר מסגרת עבודה לשגרת היומיום שלך. משימות כבר לא יגרמו לך להרגיש "משותק" מולן. במקום זאת, אתה תנקוט בפעולה, כי ברור לך איך המשימה משתלבת עם התכניות לטווח הארוך שלך.

אתה יכול ליישם את ההרגל הזה באופן קבוע על ידי הגדרת מטרות לפי מודל  S.M.A.R.T, שהוא ראשי תיבות באנגלית של: ספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי ומוגבל בזמן.

 

הנה איך זה עובד:

 Specific  S - ספציפית

התשובות לשאלות הבאות מספקות לך דרך מהירה ליצירת מטרה ברורה בעלת תוצאה הניתנת למדידה:

 

מי: מי מעורב?

איפה: איפה יהיה לך להשלים את המטרה?

מתי: מתי אתה רוצה לעשות את זה?

אילו: אילו דרישות ואילוצים עשויים להופיע בדרך?

מדוע: מדוע אתה עושה את זה?

 

 

 Measurable  M - ניתנת למדידה:

כמת את מטרתך, איך תדע אם השגת אותה, או אם לאו?

כאשר קיימת אפשרות למדוד, אז קיימת אפשרות להתקדם. קבע יעד ויעדי משנה שאפשר למדוד את השגתם.

חשוב לפרט את המטרה: אני רוצה לצאת להליכות פעמיים בשבוע, במשך חצי שעה כל פעם. אני רוצה לעשות הליכות בערב אינו יעד ולא מטרה. הצב קריטריונים למדידת ההתקדמות, כאשר תחווה את "התלהבות המשימה שבוצעה", הדבר ימריץ אותך לבצע את הפעולה הבאה לעבר המטרה הבאה.

 

Attainable  A - ברת השגה:

מידת המחויבות של אנשים לבצע משימות תלויה במידה רבה בתחושת המסוגלות שלהם להצליח באותה משימה, לכן חשוב להגדיר יעד שייתפס כבר השגה, יהווה אתגר ויניע לפעולה. יעד הנראה כבלתי ניתן להשגה, יוביל לתסכול וכישלון.

זה לא אומר שאתה צריך להימנע מללכת אחרי מטרות גדולות. כל פעם שאתה משיג אחת, צור מטרה חדשה, מאתגרת יותר.

 

Relevant  R - רלוונטית  (יש הקוראים לה גם Realistic – ריאלית, מציאותית אך מאתגרת):

כל מטרה צריכה להיות רלוונטית למה שאתה רוצה. היא לא צריכה להיות תוצאה של החלטות ההורים, בת זוג או חברים.

המטרה היא שלך והיא צריכה להתמקד בתוצאות שאתה רוצה באמת.

אתה הוא האדם אשר צריך להיות המעוניין בנקיטת פעולה. כאשר המטרות באות מתשוקה אישית, יותר קל להשלים אותן על בסיס יומי.

 

מחויבות גבוהה ליעד משפיעה על מידת השגתו ועל ההתמדה בשימור ההישג.

 

קבע יעדים שיאתגרו אותך לממשם, תתגאה בהשגתם ותחווה חווית הצלחה. חשוב שתקבע מטרות רלוונטיות לתכניות שלך:

מטרות אשר מפתחות את תחומים בהם אתה מתעניין ואותם אתה חפץ לפתח. 

תענה על השאלה: לשם מה את עושה את מה שאתה עושה?

 

Time-bound  T - חתומה בזמן:

היעד חייב להיות תחום בזמן, ערוך תכנית מפורטת כולל אבני דרך ולוח זמנים מדויק להשגת יעדי המשנה, תכנון טוב יחזק אותך מול היעדים הניצבים בפניך.

קשור את המטרות שלך לזמן מסוים. באופן אישי, אני מגדירה, בדרך כלל, שתי מטרות הקשורות לאותו נושא: מטרה אחת לטווח קצר לחודש הבא, ומטרה ארוכת טווח, אחרת, לעוד שלושה חודשים.

הגדרת מטרות מיידיות שומרת על המטרה הגדולה (אצלנו בראש) "בחזית העשייה"

והסיכוי להפוך אותן לברות השגה, בדיוק כמו שתכננו, הופך לממשי יותר.

 

הגדרת מטרה היא לא רק משימה הקשורה לענייני עבודה. למעשה, הרגל זה צריך להיות חלק מכל החלטה שאתה עושה בחיים. זכור, אתה מנסה להתגבר על הדחיינות, כך שחשוב לבחון איך כל מטרה חדשה משתלבת בתוכניות לטווח הארוך שלך. בעצם חשוב להגדיר מטרות לכל אחד מהתחומים הבאים:

• חינוך (פורמלי ובלתי פורמלי)

• קריירה או עסק

• בריאות וכושר

• תחביבים ופנאי

• יחסים

• פיננסי

• פעילות בקהילה

אתה לא צריך להתמקד בכולם בבת אחת. צור מטרות לתחומי החיים שלך בעלי משמעות אישית עבורך עכשיו.

 

לבסוף, אתה צריך להבין את ההבדל בין שני סוגי יעדים וכיצד הם יכולים להשפיע על היכולת שלך לעשות דברים:

במקום ראשון נמצאים:

יעדי ביצוע: איתם אתה מתמקד במאמץ, ולא בתוצאה. בזמן שאתה רוצה להגיע ליעד, אתה לא רואה את עצמך ככישלון אם לא השלמת אותו עד התאריך שקבעת.

לדוגמא: "יעד ביצוע"  נראה כך: "ב7 במאי, תהיה לי הרצאה מוכנה בת שעה וחצי (כוללת מצגות וחוברות למשתתפים).

במקום השני נמצאים:

יעדי תוצאה: באמצעותם אתה רוצה להשיג תוצאה מסוימת, הניתנת למדידה. בעוד הביצוע חשוב, הדאגה העיקרית שלך היא להגיע לסכום/כמות שקבעת. אם לא, אז המטרה נחשבת לכישלון.

בהמשך לדוגמה הקודמת:  "ב -7 במאי, יש לי סדנא חדשה מוכנה והיא נמכרה כבר ל3 ארגונים"

 

על פי רוב, אני ממליצה ליצור יעדי ביצוע במקום יעדי תוצאה. מה שחשוב כרגע הוא לפתח הרגל שבו אתה מוביל את עצמך לנקיטת פעולה על בסיס יומי. יעדי תוצאה יכולים להיות מייאשים אם אינך מגיע לסכומים/כמויות שקבעת. יעדי ביצוע הם בדרך כלל טובים יותר, כי הם משאירים אותך ממוקד בתהליך של שיפור עצמי במקום בלהתעסק כל הזמן בחשיבה תוצאתית של הכל או כלום.